חיידקים על מברשת השיניים: מה באמת קורה לה בחדר האמבטיה?
Share
על כל מברשת שיניים משומשת יש חיידקים. רובם מגיעים מהפה שלנו, וחלקם מהסביבה של חדר האמבטיה. לפי איגוד רופאי השיניים האמריקאי (ADA), אין ראיות לכך שהחיידקים האלה מזיקים לבריאות. ועדיין, יש דרך נכונה יותר ודרך נכונה פחות לאחסן מברשת. ריכזנו כאן את מה שהמחקר יודע, בלי להפחיד ובלי לייפות.
עודכן: ספטמבר 2026
מאיפה מגיעים החיידקים למברשת?
- מהפה. מחקר שפורסם בכתב העת Microbiome בשנת 2021 בדק מברשות של 34 אנשים ומצא שרוב החיידקים עליהן הם חיידקי פה רגילים של בעל המברשת.
- מהסביבה. לפי ה-ADA, על מברשות נמצאו גם חיידקים שמקורם בסביבה, כולל חיידקי מעיים שיכולים להתפזר באוויר כשמדיחים את האסלה או לעבור דרך הידיים.
- מהר מאוד. סקירת מחקרים משנת 2024 מצאה שמברשת מזדהמת כבר אחרי השימוש הראשון.
מה קורה כשמדיחים את האסלה?
כשמדיחים אסלה, נוצר ענן של טיפות זעירות. מחקר שפורסם ב-Scientific Reports בשנת 2022 האיר את הענן בלייזר, צילם אותו ומצא שהטיפות הגיעו לגובה של מטר וחצי בתוך שמונה שניות. חשוב לדייק: המחקר נעשה באסלה ציבורית בלי מכסה, והוא מדד טיפות ולא חיידקים.
סקירת מחקרים משנת 2013 סיכמה שענן ההדחה נוצר בכמות משמעותית, אבל שאף מחקר עדיין לא הוכיח ולא שלל הדבקה במחלות בדרך הזו. אף אחד מהמחקרים האלה לא בדק מברשות שיניים.
אז זה מסוכן?
לפי ה-ADA: על מברשות שיניים אכן נמצאים חיידקים, אבל אין ראיות לכך שהם גורמים לנזק בריאותי. גם המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) כתב, בדף שכבר אינו באתר, שלא ידוע לו על נזק בריאותי שקשור ישירות לשימוש במברשת שיניים. כלומר, מדובר בעניין של ניקיון והרגשה, ולא בסכנה מוכחת.
איך מאחסנים מברשת שיניים נכון?
אלה ההנחיות של ה-ADA ושל ה-CDC:
- שוטפים את המברשת היטב אחרי כל צחצוח.
- מאחסנים את המברשת זקופה ונותנים לה להתייבש באוויר.
- שומרים שהמברשות לא ייגעו זו בזו (CDC).
- לא חולקים מברשת שיניים עם אף אחד.
- לא סוגרים מברשת רטובה בכיסוי או בקופסה. לפי ה-ADA, מברשת לחה בכלי סגור מעודדת צמיחת חיידקים יותר ממברשת שחשופה לאוויר.
ומה ידוע על ניקוי מברשות באור UV?
אור UV ידוע ביכולתו להשמיד חיידקים רבים, ויש מחקרים שבדקו את זה על מברשות שיניים:
- במחקר שפורסם ב-American Journal of Dentistry בשנת 2008, 25 משתתפים השתמשו במתקן UV ביתי במשך שבועיים, וכמות החיידקים על המברשות ירדה במידה ניכרת.
- במחקר אחר, משנת 2014, הירידה הייתה חלקית בלבד, והקטנה ביותר מבין השיטות שנבדקו.
המחקרים האלה בדקו מכשירים אחרים, לא את BrushGuard™.
מה שהמחקרים לא מראים: אור UV מפחית את כמות החיידקים אבל לא מעקר את המברשת, ואף מחקר לא בדק אם זה משפר את הבריאות. ה-ADA מציין שמכשירים כאלה קיימים, וממליץ למי שבוחר בהם לחפש מכשיר שקיבל אישור FDA. ה-CDC כתב שאין צורך במכשירי UV, ושהם עלולים לפגוע במברשת.
מברשת שיניים ליד האסלה: איפה BrushGuard™ נכנס לתמונה?
זה עניין של הרגשה: מברשת שלא עומדת חשופה ליד האסלה. BrushGuard™ הוא מתקן קיר למברשות שיניים. אחרי הצחצוח מכניסים את המברשת ומפעילים מחזור ניקוי UV, והיא נשארת בתא סגור עד הצחצוח הבא, במקום בכוס פתוחה ליד הכיור והאסלה.
- מותקן על הקיר ומפנה את השיש.
- סוללה נטענת, בלי כבל קבוע.
- מתאים לרוב המברשות החשמליות.
- משלוח חינם, ו-30 יום להחזרה.
חשוב לומר ביושר: BrushGuard™ הוא תא סגור, וההנחיה של ה-ADA היא לתת למברשת להתייבש באוויר. לכן מנערים היטב את המים מהמברשת לפני שמכניסים אותה, כדי שתיכנס לחה פחות.
לראות איך BrushGuard™ נראה על הקיר
שאלות נפוצות
כדאי לשים כיסוי פלסטיק על המברשת?
לא על מברשת רטובה. לפי ה-ADA, מברשת לחה בכלי סגור מעודדת צמיחת חיידקים. ההמלצה שלנו לנסיעות: לתת למברשת להתייבש לפני שסוגרים אותה בכיסוי.
כמה רחוק מהאסלה צריך להחזיק את המברשת?
אין מספר רשמי. המרחק של "שני מטרים" שמסתובב ברשת לא מופיע באף מקור רשמי שבדקנו. ההיגיון פשוט: ככל שהמברשת רחוקה יותר מהאסלה, כך טוב יותר.
צריך לחטא את המברשת במיקרוגל או במדיח?
לא. ה-ADA לא ממליץ על מיקרוגל או מדיח, כי הם עלולים לפגוע במברשת.
כל כמה זמן מחליפים מברשת?
כל שלושה חודשים, או כשהסיבים מתבלים. הרחבנו על זה במאמר כל כמה זמן להחליף מברשת שיניים.
לסיכום
חיידקים על מברשת השיניים הם עובדה, אבל לא סיבה לבהלה. שוטפים את המברשת אחרי הצחצוח, לא סוגרים אותה רטובה, לא חולקים אותה, ומחליפים כל שלושה חודשים. ומי שמעדיף שהמברשת לא תעמוד חשופה ליד הכיור והאסלה, יכול לבחור במתקן קיר עם ניקוי UV, ולנער ממנה את המים לפני שמכניסים.
המידע במאמר כללי ואינו מחליף ייעוץ של רופא שיניים. מקורות: ADA, CDC (דף בארכיון), Microbiome (2021), Scientific Reports (2022), American Journal of Infection Control (2013), American Journal of Dentistry (2008), Indian Journal of Dentistry (2014), International Journal of Dental Hygiene (2024).
